פסק-דין בתיק ת"א 8687-02-10

1. לפני תביעה לקבלת פיצויים עקב נזקי גוף עקב תאונה שקרתה לתובעת ילידת 1.1.74 עת צעדה במדרכת העיר חולון. בכתב התביעה תוארה התאונה כדלקמן: ביום 8.6.07 בשעה 23:30 או סמוך לכך צעדה התובעת (בעודה בהיריון) על מדרכה ברחוב ביאליק 112, בחולון, יחד עם בעלה וילדיה. התובעת דרכה על מכסה ביוב שהתהפך לרגע. עקב כך רגלה נבלעה תוך הבור לכל אורכה. מוט אנכי אשר היה מקובע בתוך הבור , בעומק של 80 ס"מ, חדר לכף רגלה וגרם לקרע של רקמות וכלי דם. התובעת חולצה על ידי בעלה ללא יכולת תזוזה דריכה או הליכה.

2. התובעת טוענת בעיקר (ובין שאר סעיפי הרשלנות הכתובים בכתב התביעה) כי הנתבעת התרשלה כלפיה בכך שהותירה מדרכה המיועדת להולכי רגל עם מפגע: מכסה בור ביוב לא מחוזק ו/או לא מחובר לתושבתו ו/או לא מקובע ולא אטום ויצרו סכנה לעוברים ושבים ולהולכי הרגל . בנוסף, התובעת סבורה כי  הנתבעת התרשלה גם כי לא סימנה את מקום המכשול ולא הזהירה אודותיו. 

3. הנתבעת היא הרשות המקומית, חולקת בסיכומיה אודות נסיבות התאונה, על הטענה כי התרשלה, על שיעורי הנכות הרפואית והתפקודית וכן על אומדן הנזק.

4. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם וכן העידו לפניי התובעת, בעלה מר אפריים ארונוב אשר היה עד לתאונה וכן מר יובל אוזן, מנהל העבודה בצוות הדרכים אצל הנתבעת. הצדדים הגישו את  סיכומיהם בכתב.

נסיבות התאונה :

5. התובעת העידה אודות נסיבות התאונה: כי מכסה הביוב היה נראה סגור לעיני הולכי הרגל אולם כאשר עברה עליו המכסה התהפך באופן כזה שכל הרגל נכנסה פנימה ושם גם היה מוט שנכנס לתוך רגלה השמאלית. המכסה התהפך לצד השני, כאשר כל רגל שמאל כולל השוק שלה היו בפנים ולאחר מכן בעלה חילץ אותה.

6. בעלה של התובעת העיד כי, התהלך לפני אשתו עם ילד אחד והיא הייתה מאחוריו עם ילד אחר. ואז פתאום שמע נפילה וצעקה ממנה, הסתובב וראה שרגל אחת שלה בתוך הבור ורגל ימין הייתה מחוץ לבור. כאשר הוא הלך על המדרכה לא דרך על המכסה שנחזה להיות סגור אלא התהלך מסביב. העיד כי המכסה יצא ממקומו לגמרי.

7. בעלה של התובעת צילם תמונות מקום האירוע. העיד כי הן צולמו יומיים או שלושה לאחר המקרה, אפילו הנעליים שלה נותרו שם ביום צילום התמונות. הוא צילם את התמונות בלי אשתו ואז התקשר לעירייה לדווח על הנפילה על מנת שיתקנו הדבר. לא זכר בדיוק אם מועד צילום התמונות היה כעבור יומיים או אחת עשר  ימים. היה עסוק בימים הסמוכים לתאונה בטיפול באשתו ולכן לא התקשר באותו יום של האירוע.

8. אני מקבל את גרסתה של התובעת אודות התרחשות התאונה, גרסה זו אומתה גם על ידי  עדות בעלה  וגם על ידי מנגנון החבלה על פי התיעוד הרפואי. כמו כן גם צורפו תמונות ממקום האירוע וכן אודות פגיעתה של התובעת ברגלה.

אחריות הנתבעת :

9. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי אין לקבל את גרסת התובעת לקרות המקרה משום שלא יתכן כי מכסה הביוב יישאר פתוח במשך 11 ימים עד שיבחינו בו עוברי אורח וידווחו על המפגע לעירייה. אם התובעת ובעלה היו מדווחים באופן בהול על התאונה, העירייה הייתה שולחת מיד צוות לתיקון. הנתבעת לא קיבלה עובר לתאונה התראות אודות מפגע או תלונות וגם בסמוך לאחר האירוע לא התקבלה פנייה כזו, ומשנודע לה היא דאגה להציב מחסום סביב הבור ותוך יממה הוחלף המכסה. משלא קיבלה התראה או הודעה אודות המפגע לא יכולה הייתה למנוע אותו ועל כן אין להטיל לפתחה אחריות.

10. סבורני כי אין מחלוקת של ממש בדבר קיום המפגע במקום בו נפלה התובעת. המפגע גם תוקן על פי עדות מר יובל אוזן. מדובר היה במכסה ביוב שנחזה להיות סגור ועל כן לא ניתן היה לדעת שהוא מהווה מכשול. מר יובל אוזן העיד בהגינותו כי צוות העובדים מסייר בעיר ובמדרכות אולם לא בודקים כל מכסה ביוב אם הוא סגור או פתוח. מכסה כזה אם הוא סגור היטב לא יכול להיפתח כאשר אדם דורך עליו.

11. הנתבעת כרשות מקומית אמונה על בטיחות ותקינות המדרכות אשר בתחומה ובכלל זה, ובשל הסכנה הרבה הטמונה בדריכה על גבי מכסי ביוב, בדיקת תקינותם של מכסים אלו על מנת שתאונה כגון זו שהתרחשה במקרה דנן- לא תישנה. כל זאת מכוח פקודת העיריות - החובה להסרת מכשולים במדרכות המיועדות להולכי רגל. על כן סבורני כי לא רק כי קיימת חובת זהירות מושגית אלא אף קיימת חובת זהירות קונקרטית- אשר במקרה דנן, הופרה. מר יובל אוזן הודה כי צוות הסיירים מטעמו כלל לא בודק תקינות של מכסה ביוב הנחזה להיות סגור. לשיטתי מדיניות זו יש לשנות בשל השימוש הרב שנעשה במדרכות על ידי משתמשי הדרך, בהם ילדים, קשישים, נשים הרות וציבור רב אשר עלול להיחשף לסכנה מוסתרת שתוצאותיה קשות.

12. מקום לא נעשית בדיקה יזומה של מכסי הביוב הרי שלא ניתן לקבוע  כי מדובר בתאונות מן הסוג שלא ניתן למנוע מראש או לצפותן. מכסה ביוב יכול להישחק, להתבלות, חיבוריו עלולים להיפגע, הפרשי הגבהים וסדקים במדרכות עלולים לפגוע בו. משבחרה העירייה מלכתחילה לא לבדוק תקינותם של מכסים אלו הרי היא חשפה את ציבור משתמשי הדרך לסכנה ואף נטלה על עצמה ביודעין את הסיכון בחיובה באחריות בנזיקין במקרים כגון המקרה שלפניי. לפיכך על הנתבעת לפצות התובעת בגין נזקיה.

אשם תורם :

13. לא מצאתי לייחס לתובעת כל אשם תורם בגין נסיבות המקרה שלפניי. מדובר היה במכשול מוסתר, מכסה ביוב אשר היה נראה תקין. התובעת העידה כי היא צעדה בעודה בהיריון יחד עם בנה על המדרכה ולא הוכח כי התובעת מיהרה או התרשלה בדרך אחרת בעצמה.

נכות רפואית:

14. הצדדים הגידו חוות דעת רפואיות מטעמן. התובעת הגישה חוות דעת שנערכה על ידי ד"ר דרור רובינסון, אורתופד מומחה אשר בדק את התובעת והעריך נכותה הצמיתה בשיעור של 19% בגין פגיעה אורתופדית ופלסטית. הנתבעת הגישה חוות דעת מטעמה שנערכה על ידי ד"ר עמיהוד ששון , אורתופד מנתח אשר בדק את התובעת וקבע כי נכותה הצמיתה של התובעת היא בשיעור של 5% בלבד עקב צלקת אסטטית שאינה תפקודית.

15. הצדדים הסכימו למנות  את ד"ר דניאל ריבא מומחה לכירורגיה אורתופדית אשר בדק את התובעת. בחוות דעתו ציין המומחה כי התובעת משתמשת בחבישת לחץ על הקרסול ועל כף הרגל. בהליכה רגילה קיימת צליעה קלה על רגל שמאל. בהליכה על קצוות הבהונות והעקבים מתקשה ברגל שמאל. מתק שה מאד בניתור  על הרגל השמאלית בהשוואה לרגל הימנית. בהיבט הפנימי של כף רגל שמאל ישנה צלקת באורך 10 ס"מ. הצלקת היא מעט היפר טרופית. בניקוש עליה מתקבלת תגובת כאב ברורה. המומחה סבור כי התובעת עדיין סובלת ממגבלה ורגישות במקום הצלקת וכן מהגבלה קלה בתנועתיות. על כן העריך את נכותה בשיעור של 10% לפי סעיף 75 (1) ב' וציין כי: גובה הנכות משקף את הנכות בתחום הפלסטי והאורתופדי  יחד.